כשאברי גלעד פגש את ד"ר צחי וידר
על הארכת תוחלת החיים והצערת הגיל הביולוגי
פרק הפותח, מארח ד"ר צחי וידר את איש התקשורת אברי גלעד לשיחה בנושא JOYspan. אברי מקפיד על תזונה בריאה (הוא צמחוני גם ובעיקר מטעמי מצפון) ומתאמן בקביעות. הוא חי את האג'נדה של JOYspan: לחיות חיים ארוכים, טובים ומהנים.
בשיחה פתוחה זו שאותה הוא מוביל כמו איש תקשורת מיומן למרות שהוא האורח, אברי משוחח עם צחי על המהפיכה מתחוללת בעולם בתחום הלונג'ויטי והאנטי-אייג'ינג עם ההוכחה החותכת שהשפעת הגנים על תוחלת החיים שלנו קטנה יחסית והרבה תלוי בנו, עם ההבנה המתרחבת של תהליכי ההזדקנות והלמידה איך להשפיע עליהם ועם הראיות המוצקות שאפשר להפחית את הגיל הגופני והמנטלי ולהחזיר את השעון שנים אחורנית.
תקציר הפרק
גם ד"ר צחי וידר לא רוצה להיות זקן. "אפשר לשלוט בזה", אומר וידר. "אנחנו יודעים מה צריך לעשות בכדי שזה יקרה. אנחנו חיים היום בתקופה שמאפשרת לאדם לעצור את ההזדקנות של עצמו, לא רק זה, אלא גם להחזיר את השעון הביולוגי אחורה. הזדקנות כבר לא נתפשת היום כגזירת גורל".
אבל זה לא הכל גנטי? איך אתה יודע לשלוט בזה?
"היום אנחנו יודעים שהרכיב הגנטי הוא 10-20 אחוז", משיב ד"ר וידר. "אנחנו נולדים עם סט של גנים וזה נכון שהם אתנו מהלידה ועד שנמות אבל הגנים שלנו יכולים להיות 'מופעלים' או 'כבויים'. יש גנים שאם נפעיל אותם נהיה צעירים ויש גנים שאם נפעיל אותם נהיה זקנים. הסוד טמון כאן. זה המקום בו לנו יש שליטה על העניין".
ד"ר וידר מדגיש ש"המשימה המרכזית שלנו היא בעצם להפעיל את הגנים שאנחנו יודעים שישפיעו עלינו להישאר ביולוגית צעירים וכדי שתהליך ההזדקנות לא רק יתעכב, אנחנו יודעים להחזיר את הגיל לאחור זה מה שאנחנו יודעים היום לעשות".
בכמה אפשר להחזיר את הגיל לאחור?
"מחקר ממש מן הזמן האחרון הצליח להדגים איך אפשר להחזיר אנשים בחודשיים של טיפול 3 שנים לאחור מבחינת הגיל הביולוגי. זה מטורף!".
אתה עצמך החזרת לאחור?
"בטח. אצלי הצורך התעורר בסביבות גיל 60, לא מזמן, כשהרגשתי לראשונה שאני מזדקן. קמתי בבוקר ופתאום כואב פה, כואב שם. הזיכרון, השליפה מהזיכרון הרגשתי שלוקח לי זמן עד שזה יוצא לי. היכולת בספורט, הרגשתי פתאום קושי. התחלתי לצלול לתוך עולם ידע שלמעשה קיים, ולמעשה מה שצריך לעשות הוא רק לדעת לנצל אותו".
אז תן לי כמה דברים שאני צריך לעשות כדי להישאר בגילי ולא להמשיך להתדרדר.
"הדברים הבסיסיים הם תזונה ופעילות גופנית כמובן. בתזונה למשל אנחנו מתרכזים בדבר אחד מאוד חשוב – לאכול פחות פעמים במהלך היום. הדבר השני הוא תאכל פחות".
הגבלה קלורית?
"היא חשובה כמובן אבל היא משנית לעניין האכילה בפחות פעמים ביום וכנראה שגם טיב האוכל שאתה אוכל הוא משני לעניין הרגל האכילה התכוף. למדנו למשל, כי המחקר מוביל שתזונה ים תיכונית היא הטובה ביותר. רואים את זה באינספור מחקרים".
ופעילות גופנית?
"פעילות גופנית לתפישתנו מתרכזת במסת השריר. חשוב מאוד לשמור על מסת שריר וזה לא קורה מעצמו. נגיד, ריצה היא מאוד פופולרית היום וזה מצוין, אנחנו רוצים לראות אותך רץ בין שעה וחצי לשעתיים וחצי במצטבר בשבוע, אבל זה לא מספיק. זה לא יכול לבוא במקום הצורך הקריטי לשמר מסת שריר".
גם תוספי מזון נמצאו מאוד משמעותיים לעצם התהליך לדברי ד"ר וידר. "אנחנו כבר יודעים את זה היום. יש להם תרומה מכרעת גם בפיזי וגם בנפשי שהם למעשה דבר אחד".
את כל האומגה 3 של כל הדגים בים לקחתי ואני חושב שתפקודי המוח שלי לא השתפרו.
"ברור, כל דבר בפני עצמו הוא לא מספיק, רק השילוב ההוליסטי של כל הרכיבים יביא לתוצאות. ראה למשל עניין החמצון של רקמות הגוף, אנחנו מטפלים גם ברפואה היפרבארית, תאי חמצן.
מה עושה תא חמצן? זה מלחיץ אותי.
"המטופל נמצא בלחץ על-אטמוספרי יותר גבוה ממה שהגוף מורגל בו. הוא צורך חמצן בריכוז גבוה פי כמעט 5 ממה שהוא נושם באוויר מחוץ לתא חמצן. אנחנו מאפשרים להביא כמות עצומה של חמצן לכל הרקמות בגוף וזה דבר מאוד משמעותי. לפני 10 שנים, אם היינו נפגשים, הייתי אומר לך 'במוח אין מה לעשות'. היום אנחנו יודעים להחזיר תפקודי מוח באופן משמעותי. אמרנו תאי חמצן, גם לשלב של הירידה בלחץ העל-אטמוספרי בסוף הטיפול יש לה תרומה חשובה. היא משפיעה על ייצור תאי הגזע והכל מתחבר להכל, תוכנות לאימון המוח הוא עוד אלמנט במשוואה".
קראתי איפשהו, שההשפעה שלהן מאוד מוגבלת.
"אנחנו יודעים וזה מגובה במחקר כמובן שיש להן דווקא הרבה ערך ומשמעות. אנשים מבוגרים שמפעילים את המוח באופן יזום ולומדים דברים על הדרך, יש לזה ערך עצום. התוכנות הללו לשימור היכולת הקוגניטיבית של המוח מיודעות לאנשים שלא מפעילים את המוח על בסיס שוטף בגילאים המבוגרים. לא פותרים המון תשבצים כל יום ולא מאתגרים את עצמם בסודוקו ללא הפסקה".
תגיד צחי, כל הדברים האלה שאפשר לעשות הם רק לעשירים? כי אני מבין שיש טיפולים שהם מאוד יקרים.
"מה שיקר הוא להסתכל וליישם בצורה הוליסטית את כל הדברים במשולב. כי אז אני רוצה לטפל גם בשינה כמובן, בנראות של עצמי ובעוד מגוון עצום של דברים. קח למשל את עניין הנראות של האדם. אתה חייב להבין שגם התפישה של האדם את איך שהוא נראה יש לה השפעה על הביולוגיה שלו. בן אדם שמסתכל במראה ורואה אדם זקן מול עיניו מרגיש זקן וזה משפיע עליו ביולוגית. לכן הראייה שלנו חייבת להיות מאוד רחבה. אדם שנולד היום יכול תיאורטית להגיע לגיל 150 והשאלה היא רק כיצד הוא יגיע לשם".
זה בכלל רצוי? אנחנו רוצים להגיע לגילאים הללו?
"זו לא שאלה של רצוי או לא – לשם אנחנו הולכים ומה שאנחנו מנסים לעשות נשען כמו שאתה רואה על כמה דברים, ביניהם בינה מלאכותית. כשאני אוכל לנטר ולאגור כביג דאטה את כל הפרמטרים שלך, כל מה שאתה עושה ולוקח, אבל הכל, הבינה המלאכותית תלמד לנתח את הדאטה ולהגיע למסקנות סופר מדויקות לגבי מה נכון לך אישית ומה לא. מה אתה צריך לעשות וממה עליך להימנע".
תגיד, אתה עובד בלא להזדקן והשאלה היא עד כמה העיסוק בלא להזדקן הוא בפני עצמו מזקין?
"פה אני רוצה להכניס למשוואה את הדבר שהוא אולי החשוב מכולם, הדבר שאנחנו קוראים לו JOYspan. תוחלת החיים המהנים שלך. מבחינתנו זה המוקד וזה המרכז של כל העשייה שלנו".
מבין, אבל נשאלת השאלה, האם הנשמה שלנו בנויה לזה, האם אנחנו ראויים לכזו הארכה של החיים?
"טוב, זוהי שאלה פילוסופית מורכבת כמובן אבל המציאות מלמדת שהצורך בא מהאנשים עצמם. אנחנו לא מנסים לייצר מציאות – אנחנו מגיבים לה. היכן שמתעורר הצורך אנחנו מנסים ללמוד איך לספק אותו. הנה אתה, אברי, התחלת יחסית מאוד מוקדם לאכול אוכל בריא ולקיים שגרה של פעילות גופנית מדודה ומדוייקת. אני כרופא רואה באפי-גנטיקה שלך את המאמצים וההצלחות שלך בתחום עצירת ההזדקנות והחזרת השעון הביולוגי לאחור. אני רוצה להנגיש את הידע הזה, את היכולת לבחון, להבין ולפעול על בסיס רפואה מותאמת אישית, מה קיים, מה אנחנו יודעים ומה אתה ואחרים יכולים לעשות היום למען עצמכם, על מנת לזכות ב JOYspan לכל אורך החיים".
כנסו לפודקאסט וגלו מה ענה ד"ר צחי וידר לאברי גלעד כשהוא שאל:
"אם אני רוצה את הטיפול המיטבי, את כל מה שנחוץ בכדי שאגיע ל- JOYspan מושלם, כמה זה יעלה לי?".