תורת ההורמונים והחשיבות שלהם בגופנו ובאיכות החיים שלנו

פודקאסט מרינה שרגורודסקי, מספר 1

ההורמונים הם המולקולות הכי חשובות והכי עוצמתיות בגוף שלנו. כיצד נגיע לאיזון ואופטימיזציה של העבודה שלהם בגופנו וכיצד בדיוק זה הוא הדבר שיוביל אותנו ל-Joyspan

ברוכים הבאים לפרק נוסף של Joyspan הפודקאסט שמחבר אתכם לחיים ארוכים ומהנים. הפרק הזה יעסוק באנדוקרינולוגיה, תורת ההורמונים, שיש להם חשיבות עצומה בגופנו ותפקיד מכריע באורך ובאיכות החיים שלנו. אני שמח לארח כאן את דוקטור מרינה שלגרוצקי, חברת צוות שלנו ושותפה לדרך, שהיא מומחית גדולה בתחום ותאיר את עינינו בכל הקשור בהורמונים ובתהליכי הזדקנות וביכולת לשלוט בהם ולהביא לחיים ארוכים, עם דגש גדול על מהנים. ברוכה הבאה מרינה.

ספרי לנו מהי אנדוקרינולוגיה ואיך היא קשורה לעיסוק האינטנסיבי שלנו ב- Joyspan.

שלום צחי, אני שמחה מאוד להתארח אצלך בפודקאסט. ובכן, אנחנו מדברים היום על המדע שעוסק בבלוטות שמייצרות הורמונים ובהורמונים עצמם המופרשים מהן במשך כל החיים. הורמונים הם המולקולות הכי חשובות והכי עוצמתיות בגוף שלנו. הם מפקחים על בנייה של רקמות חדשות, על המטבוליזם של הגוף והם מנבאים כמה נחייה ואפילו יותר חשוב, כיצד ייראו החיים שלנו לכל אורכם. למרבה הצער ההורמונים שלנו לא תמיד במצב טוב כמו כשאנחנו צעירים וככל שהגיל מתקדם הריכוז שלהם בגוף, יורד לעיתים לרמות של פחות מ 50% מהריכוז האופטימלי והדבר הזה משפיע על תוחלת החיים כמו גם על איכותם. השפעה גדולה מאוד!

מהם ההורמונים החשובים שיותר שאנחנו רואים שינוי בריכוז שלהם במהלך החיים?

בתהליכי הזדקנות ובבלימה של התהליכים הללו מעורבים בעיקר הורמון הגדילה, הורמוני המין והורמוני בלוטת התריס והאדרנל. במהלך תהליך ההזדקנות של הגוף, ההורמונים הללו מיוצרים ומופרשים פחות ופחות ככל שהגיל מתקדם. לדוגמה, בהורמון המין הגברי – טסטוסטרון – אנחנו רואים ירידה בריכוז שלו בדם משנה לשנה בקצב של 1% בשנה, החל כבר מגיל 25-30. הרמות של הורמון הגדילה יורדות כבר מגיל 20 ואילו ההורמון הנשי אסטרוגן יורד באופן חד בסביבות גיל 50 כאשר נשים מפסיקות לקבל מחזור, מה שקרוי מנופאוזה. הירידה החדה הזו לפתע גורמת לנשים סבל לא קטן.

אני בן 62 אז למעשה חוויתי כבר ירידה של מעל 30% ברמות הטסטוסטרון. מה ההשפעה של זה על הגוף שלי?

מתחילים סימפטומים של עייפות, חוסר מרץ, השמנה – לעיתים השמנה בטנית בולטת, והיעדר חיוניות כללית שאתה אולי מכיר ואנחנו רוצים לבלום אותם ולהעלות בחזרה לרמה של גיל 20-30. רמה שממלאת אותנו במרץ ואנחנו מרגישים טוב עם עצמנו. בדיוק כמו ילדים שלא גדלים ואנחנו נותנים להם הורמון גדילה או אנשים שהלבלב שלהם לא מייצר מספיק אינסולין ואנחנו נותנים להם ממקור חיצוני על מנת שהסוכר יוכל להיספג בתאים ולא יישאר בדם. כך אנחנו שואפים לתת טסטוסטרון ממקור חיצוני ויש כמה דרכים לעשות זאת. ניגע בזה בהמשך כמובן. הנתינה הזו מבטיחה שיפור משמעותי מאוד באיכות החיים ובהאטת הזדקנות הגוף.

אז כשאני לוקח טסטוסטרון, מה אני צפוי להרגיש? לאיזה שינויים אני צריך לצפות?

העור שלך ייראה יותר טוב, אלסטי ובוהק, צעיר. השרירים שלך ימשיכו להחזיק מסת שריר ולא יידלדלו, אתה תוכל להתמודד יותר טוב עם השמנה ובעיקר באזור הבטן. ובעיקרו של דבר אתה תרגיש הרבה יותר חינני וטוב עם הגוף שלך.

בארה"ב חקרתי את נושא החוסר בטסטוסטרון באופן מאוד מעמיק. קח למשל את נושא הפארפיליה שהיא מילה נרדפת לפדופיליה. שם טיפלנו בתחום הזה עם חומרים שמורידים את רמת הטסטוסטרון בגוף לרמה שהיא כמעט אפס.  ההשפעה המיידית היא מדהימה. קודם כל עלייה מהירה במשקל, בעיקר שומן בטני. נשירת שיער, ירידה במסת שריר בעיות זיכרון שהתעוררו וכמובן ירידה חדה בחשק המיני.

לכן אנחנו רוצים רמת טסטוסטרון גבוהה בכדי להישאר עם מסת שריר וללא שומן שאינו מתפזר בגוף אלא מתרכז באזור הבטן וללא השלכות קוגניטיביות ונשירת שיער. אצל גברים זה ברור לי, אבל מה קורה אצל נשים?

יש כמה מיתוסים סביב הדבר הזה אצל נשים. למשל מעטים יודעים ששלושת ההורמונים של המין נמצאים גם אצל גברים וגם אצל נשים. טסטוסטרון, אסטרוגן ופרוגסטרון וההבדל הוא רק בריכוזים ובכמויות. אצל נשים ההורמון שנמצא בכמויות גדולות מבין השלושה הוא אסטרוגן. בסביבות גיל אבדן המחזור, המנופאוזה שמופיעה בסביבות גיל 50, יש ירידה שלו שמתבטאת בהפרעות בשינה, מצבי רוח קיצוניים, גלי חום, עור שהופך פחות אלסטי, שיער שמאבד ברק ומזדקן למראה והיעדר חשק מיני ובעקבות זאת ירידה בתפקוד מיני. לכן מטופלות שלי בבית חולים מקבלות טיפול באסטרוגן שמשפיע מיד על כל האלמנטים הללו שמניתי כאן. כולל קוגניציה שריר הלב וצפיפות העצמות. אבל מתישהו יצא מחקר גדול שהראה עלייה בשיעור סרטן השד אצל נשים ולכן הפסיקו לזמן די ארוך לתת לנשים אסטרוגן בסביבות גיל המנופאוזה.

אז במשך 20 שנה נעשה עוול גדול לנשים שלא יכלו לקבל אסטרוגן בגלל החשד לעלייה במקרי סרטן השד שקושרה למתן ההורמון?

כן בדיוק, אבל כעת חוזרים לתת שוב אסטרוגן לנשים וחשוב לעשות זאת כמה שיותר בסמוך לאובדן המחזור. כמה שאנחנו יותר קרובים לתקופת המנופאוזה,  והגוף שלנו עוד לא עבר את השינויים שנגרמים מהירידה בריכוז ההורמון בגוף, יותר קל לתקן או למנוע בכלל את התסמינים הללו.

אז כשאנחנו מדברים על עצירת תהליך ההזדקנות ועל תהליכי הארכת תוחלת חיים ורצון לשמר Joyspan – ז"א חיים ארוכים ומהנים, הטיפול ההורמונלי הופך להיות בליבה של המאמצים שלנו?

אני מסכימה לקביעה הזו לחלוטין ואומרת שאין אלטרנטיבה אחרת לטיפולים ההורמונליים. אם לא ניתן אותם לא נוכל לעצור את גלי החום, מצבי הרוח, הירידה הקוגניטיבית והשינויים בעור ובשיער. לעיתים נתקלים ברופאים שיעדיפו לטפל בכל אלה עם תרופות פסיכיאטריות, כמו נוגדי דיכאון, אבל זה לא לטפל בסיבה אלא רק בסימפטום ולכן היעילות של זה מוגבלת מאוד.

אם את ממליצה לנשים לקבל גם תוספי טסטוסטרון?

כן כי אין שום תרופה אחרת שמסוגלת לשקם את החשק המיני אצל נשים מלבד טסטוסטרון. ולצערי אנחנו ברפואה המודרנית לא מספיק משתמשים בהורמון הזה עם נשים. זה בא מתוך חשד שמתון ההורמון לנשים יגרום להם לתופעות לוואי שאנחנו מכירים אצל גברים כמו התקרחות ברקות או אקנה למשל, אבל מחקרים מראים שהצלחנו לשלול את כל אלה והתופעות לוואי הללו בעיקרן לא קורות בעקבות מתן הטסטוסטרון. ישנן סכנות אחרות כמובן אבל הפתרון הוא לא במניעה מוחלטת של הטיפול ההורמונלי הזה אלא רק בהתאמה אישית שלו ע"פ סמנים שאנחנו יודעים לבדוק בגוף האישה. אנחנו בודקים פרופיל הורמונלי בדם, כמה ירידה האישה חוותה, מה הסיכון האישי שלה בקבלת ההורמון ואז אפשר לטפל תוך מזעור של תופעות לוואי לא רצויות.

אשמח שנדבר על הורמון הגדילה שהוא מאוד מזוהה עם אנטי אייג'ינג ופעם הוא היה טיפול הזהב בהזדקנות הגוף אבל הפסקנו לתת אותו. מדוע?

אני אישית פחות אוהבת את השימוש בהורמון גדילה לאנטי אייג'ינג וכמו תמיד זה בגלל האיזון בין התועלת ובין הסכנה. במקרה של הורמון הגדילה, יש סיכון לעלייה בלחץ דם, השפעה שלילית על שריר הלב וגם נטייה לעודד גידולים בגוף שחלקם סרטניים.

את מדברת על עודף בהורמון זה אבל מה עם נטילה מתונה שלו?

אני מרגישה שההשפעה המיטיבה שלו היא לטווח קצר בלבד ולא לטווח מספיק ארוך. הוא נותן תחושה של פעילות גופנית משופרת אבל לא הצליח להוכיח את עצמו לזמן ארוך. לכן אני מרגישה שמבין ההורמונים דווקא טסטוסטרון הוא הורמון האנטיאייג'ינג  המשולם. ההשפעות שלו על שינה, מצב רוח חשק מיני ואנרגיה וחיוניות מחזיקות לאורך זמן. אבל יש גם בשימוש בו חסרון מסוים. למשל אצל גברים עם ערמונית מוגדלת.

אבל מחקרים חדשים יחסית לא מצאו קשר מובהק בין סרטן ערמונית ובין מתן טסטוסטרון.

אתה צודק, אנחנו יודעים שגברים שמפתחים קרצינומה, יש להם דווקא רמות מאוד נמוכות של טסטוסטרון בדם. ההיגיון אומר, עם הגיל הטסטוסטרון יורד וגברים מפתחים סרטן בערמונית. איך אפשר להבין את זה? לכן אני טוענת שהדברים הם לא מובהקים כאשר מדברים על החסרונות של מתן ההורמון. ופה אנחנו שוב חוזרים לעניין הקריטי של התאמה אישית. ישנם גברים שנרגיש טוב לתת להם טסטוסטרון ואילו יש אחרים שסמנים מסוימים שנגלה בגופם ימנעו מאתנו לתת להם את ההורמון. המסר הוא די ברור. אם בעבר התפישה הייתה בשום פנים ואופן לא לטפל במתן טסטוסטרון וגם אסטרוגן, כיום אנחנו מרגישים ובצדק שההתנגדות היא הרבה יותר מתונה. זה מתאפשר בזכות הרפואה המותאמת אישית שבזכותה אנחנו פחות חוששים ופחות מחליטים החלטות גורפות לגבי כלל המטופלים. לאחר מיפוי של בדיקות רבות על ידי אנדוקרינולוג נוכל לתפור ולהתאים אישית טיפול הורמונלי מיטיב עם מינימום סיכון.

רציתי לשאול אותך לגבי אמצעים אחרים, לא תרופתיים, שניתן עמם לשפר את רמת ההורמונים אצל המטופלים.

טוב, קודם כל נתחיל בבסיס – אורח חיים בריא. שינה טובה של 8 שעות בלילה כי טסטוסטרון מופרש מוקדם בבוקר לדם (זו הסיבה לזקפת בוקר). ואם אי אפשר לישון 8 שעות אז לפחות לדאוג שהשעות שקרובות לזריחה בבוקר יהיו שעות שינה טובה.

נוגדי חמצון הם מאוד פוטנטיים מבחינת שחרור של טסטוסטרון למחזור הדם.  באשכים יש המון כלי דם וכאשר אנחנו משפרים בעזרת נוגדי חמצון את זרימת הדם זה תורם לייצור ושחרור של יותר טסטוסטרון. בירקות כהים למשל, יש ריכוז גבוה של נוגדי חמצון – בטרד, פטרוזיליה, בלובריז למשל. לבסוף פעילות גופנית כמובן שהיא בעצמה תרומה עצומה למערכת הדם ולזרימה תקינה של דם בכלי הדם.

לקראת סיום יש לך חוב מתחילת הפודקאסט, הסבר ביחס לדרכים בהם נוטלים טסטוסטרון?

חשוב לי להדגיש לפני הכל שאם כבר החלטנו לתת הורמונים, אסטרוגן או טסטוסטרון,  אני ממש לא ממליצה שאלה יהיו הורמונים סינטטיים אלא הורמונים שנקראים Bio identical. הם זהים לחלוטין לאלה שהגוף מייצר ויש לזה חשיבות רבה בחשיפה לסיכונים. הם ידידותיים לשימוש ובדרך כלל חושפים לפחות תופעות לוואי לא רצויות.

יש כמה דרכים למתן טסטוסטרון: ג'ל למריחה שנספג בעור, בדרך כלל פעם ביום ובשעות הבוקר המוקדמות. יש זריקות טסטוסטרון, פעם בשבועיים או חודש ולעיתים כל שלושה חודשים. אני פחות אוהבת את זה כי יש כאן הקפצה של טסטוסטרון באופן חד ולאחר מכן ירידה חדה גם כן. לבסוף יש גם מה שנקרא שתל. זה נראה כמו גרגיר אורז ששותלים מתחת לעור והוא משחרר כמויות קבועות על פני כמה חודשים. יש לשיטה הזו יתרון כי השחרור של ההורמון הוא דיפרנציאלי. כאשר הרמה נמוכה בדם משחרר יותר וכאשר הרמה מספקת משחרר פחות. השיטה הזו מחוברת לצורך האמיתי המתעורר בגוף. לאחרונה יש גם כדורים לבליעה שאושרו על יידי ה-FDA וזה כדור שלוקחים פעם ביום.

מרינה אני מודה לך על שיחה מרתקת ועל פרק מאוד חשוב בפודקאסט בנושא ההורמונים שאין להמעיט בחשיבות שלהם לתפקוד מיטיב של הגוף, לתהליכי אנטיאייג'ינג וכמובן בעקבות הכל לנושא ה- Joyspan.