ד"ר צחי וידר מארח את פרופ' רפי קרסו לשיחה על תוספי התזונה

דוקטור צחי וידר מארח את פרופסור רפי קרסו – חלק שני

שוק תוספי התזונה מקיף כ- 3,000 תוספים שונים ושוויו מאות מיליארדים בעולם בשנה כשישראל נופלת קצת מאחורי ארה"ב גם במודעות וגם בצריכה. לא מומלץ לבחור על דעת עצמך בחנות הפארמה מאחר ויש כאלה שמתנגשים זה בזה ואם לוקחים תוספים מסוימים במינון גבוה עלולים לפגוע בכבד ובכליות. האופן האחראי לצרוך אותם הוא רק בהדרכת מומחה ובפיקוח ובדיקות מקדימות

אנחנו בחלק השני של הפודקאסט המארח בשני פרקים את פרופסור רפי קרסו ונדמה לי שכבר אין צורך להציגו, כמי ששמו הולך לפניו. הפעם ניחשף לעולם נוסף שהוא מתמחה בו – הוא זה של תוספי התזונה.

זהו תחום עצום שרק גדל ומתפתח ומוערך כעת ב-250 מיליארד דולר בשנה בעולם. תחום שיש לו מקום רב ובישראל, אני חושש שאנחנו קצת מפגרים אחרי ארה"ב, שם צורכים הרבה יותר תוספי תזונה, ויטמינים, מינרלים ועוד כמה וכמה סוגים שונים שניגע בהם בהמשך.

פרופ' קרסו, בא נעשה סדר. על איזה מספרים אנחנו מדברים?

יש כנראה למעלה מ-3,000 סוגים שונים של תוספים. קבוצה אחת היא ויטמינים ומינרלים. היא כוללת גם מולטי ויטמינים ומולטי מינרלים שבהם יש גם את אלה שאנחנו זקוקים רק למעט מהם ולכן כנראה לא היינו צורכים אותם אלמלא הופיעו בפורמט המולטי. קבוצה שניה היא האנטי-אוקסידנטים – נוגדי החמצון שחלקם ממקור צמחי וחלקם מסונתזים, כמו למשל ויטמין C. קבוצה אחרת היא צמחי המרפא. בתוך הקבוצה הזו יש תת קבוצות שונות שמסווגות לפי האפקט התרפותי שלהם על הגוף, למשל מורידי לחץ דם או מעודדי עיכול.

קבוצה נוספת היא של תוספי החלבונים והשומנים. הגוף שלנו יודע ליצור חלבונים ושומנים מהמזון שאנחנו מכניסים פנימה, אבל את חלקם הוא לא מייצר ולכן חייב לקבל אותם מבחוץ, למשל חומצות האמינו החיוניות או חומצות שומן. יש גם תוספי מזון שהם למעשה ממקור תרופתי, למשל מטמורפין שהיא תרופה לכל דבר ועניין כנגד סכרת אבל בגלל שהיא מאוד אפקטיבית בכל הקשור למטבוליזם של הגוף היא נצרכת לעיתים כתוסף ולא כתרופה לסכרת.

צריך להבין שתוספי תזונה הם מאוד עניין של מודה. יצא לי להתקל באישה אחת שהגיעה אלי עם שקית גדושה בקפסולות, היא העידה שהיא צורכת כבר שנים כ-30 קפסולות של תוספים ביום. עכשיו, יש תוספים שנמסים במים ויש כאלה שנמסים בסביבה שומנית. אז אם אתה לוקח מולטי ויטמין כלשהו המכיל גם ויטמינים ממיסים במים וגם אחרים באותה קפסולה שהם ממיסים בשומן, אז או שהראשון לא ייספג טוב לדם או שהשני לא ייספג נכון, תלוי איך אתה נוטל את הקפסולה.

אני יכול להבין מדבריך שאתה לא חסיד גדול של מולטי ויטמינים?

אני דווקא כן אוהב אותם אבל מדריך את המטופלים כיצד ליטול אותם נכון, על מנת שזה יהיה אפקטיבי. אני גם ממליץ להחליף אותם מדי זמן כי בכל קומבינציה של מולטי ויטמינים ושומנים יש הרכב קצת שונה. לפעמים צריך לקחת אותם עם מים ובפעמים אחרות עם מזון שומני. אני מאוד לא אוהב שאנשים נוטלים כמה תוספים במקביל מבלי שיש להם מושג האם אולי אחד סותר את השני.

נראה לי שאנחנו מאוד מבלבלים את הצופים. נאמר, אם אנשים לא באים אלינו, למשל, איך הם אמורים לדעת מה לקחת ואיך? למי הם פונים?

זו הבעיה שהתייחסתי אליה קודם לכן, כבעיה אופנתית – מודה. היום יש פרסומת לאומגה 3 אז יאללה כולם לוקחים את התוסף הזה, כוכב היום. מחר יהיה קמפיין לתוסף אחר אז ההמון נוהר אליו.

בסוף, אין ברירה, חייבים להתייעץ עם איש מקצוע. מיהו איש מקצוע בתחום? רופא כמובן, תזונאי או נטורופת שלמדו את התחום והתמחו בו. כי חייבים לברר מהי התזונה הקבועה של המטופל, מה רמת הפעילות הגופנית שלו. שני אלה מאוד מהותיים כשבאים להחליט על תכנית תוספי תזונה אישיים. גם הגיל כמובן משמעותי. או גם האם למטופל ספיגה טובה במעיים או שלא.

אנשים נוטים לחשוב שאם התוסף הוא ממקור טבעי אז לא אמורה להיות בעיה בצריכה שלו. וזו טעות. עודף ויטמין D למשל יכול לגרום לאבנים בכליות. עודף ויטמין A עלול להוביל לבעיות בתפקוד הכבד. או ממקום אחר, לאנשים הלוקחים נוגדי קרישה על בסיס קבוע יש איסור על תוספים מסויימים שמתנגשים עם נוגדי הקרישה. כלומר צריכים להיזהר כי יש יחסי גומלין בין חומרים ולעיתים אפילו רופאים שלא מתמחים בתחום הזה לא מכירים את ההתנגשויות הללו.

מרגיש לי שאם יש תחום שבו יש מקום רב להתקדמות, זה בדיוק זה.

כמובן, התפקיד שלנו הוא ללמוד את אורח החיים של המטופלים. איזה תרופות הם נוטלים על בסיס קבוע ואז לדאוג להרכיב את הקומבינציה הנכון המותאמת אישית.

דוגמה טובה דווקא מתחום התרופות היא אספירין. במשך שנים רבות שלטה תובנה שאם הגעת לגיל 45 אתה חייב לקחת כדור אספירין ביום בכדי לסייע למנוע מחלות לב וכלי דם. והנה, ארגון הבריאות העולמי, לפני כשנה, אומר לנו – למניעה ראשונית אל תרשמו אספירין. כלומר הנזק שיכול להיגרם מכדור אספירין אחד ביום למטרות מניעה עלול להיות גדול מהתועלת. אנחנו היום יודעים שאדם שלא סבל מאירוע לבבי או אירוע מוחי אין הצדקה בשלב הזה לתת לו אספירין למטרות מניעה.

כמו כן המטופל חייב לעשות בדיקות דם ורק לאחר מכן יהיה נכון להתאים לו את התוספים שמתאימים לו. כי אנחנו יודעים לראות בבדיקות דם מותאמות, מה חסר ומה צריך לתקן והדבר הזה מתפתח כך שאנחנו יודעים הרבה יותר ממה שידענו בעבר.

קח למשל את עניין הזיכרון אצל מטופלים. חשוב שנדע מה מצב הזיכרון שלהם בכדי שנוכל להתאים להם תוסף ולעיתים רבות זה לא יהיה רק תוסף שיש לו חוזקות מוכחות על הקוגניציה, אלא גם אימונים של המוח בדרכים שונות בכדי שהשילוב של התוסף, ביחד עם האימון המוחי יתנו אפקט משולב אופטימלי.

בא נדבר על התוספים של הדור הבא או של העת הזו, אבל המכוונים כלפי LONGEVITY או בשפה שלנו כאן – החיים הארוכים, הבריאים והמהנים. גם כאלה שמשפיעים על האפי-גנטיקה, למשל.

טוב יש את הלזלבטרול שהוכח בבעלי חיים שהוא בעל יכולת להאריך חיים. סביר להניח שיש לו אפקט גם על תוחלת חיים של בני אדם על אף שהמחקרים עד כה נעשו על בעלי חיים. והוא, להזכירך, ממקור צמחי. עוד דוגמה היא מטמורפין שהיא כאמור תרופה לסכרת, אבל יש לה אפקט משוער על תוחלת חיים. אלא מה, שהיא חייבת להינתן רק על ידי מי שמצוי במחקרים לגביה וחייבת להיעשות בדיקת התאמה כי היא לא מתאימה לכל אחד ואחת. לכן המעורבות של אנשי מקצוע בתחום היא כל כך חיונית.

אז אם אני מסכם, הצורך בתוספים הוא ברור אבל הצורך המשלים הוא בהתאמה אישית ובתכנון על בסיס רפואה אישית הוא גדול ומהותי ביותר. אי אפשר לבנות את העניין הזה על בסיס איזה מאמר או פרסומת שהצליחו לגעת בנו.

נכון, הסכנה הגדולה כפי שאתה יודע, היא "דוקטור גוגל". שם אתה יכול להיתקל במאמר שנראה לך סופר אמין ומקצועי אבל הוא למעשה משמש כתוכן שיווקי ולא תמיד שקוף לגולש שהוא כזה. לכן חייבים להתייעץ עם רופא שהוא "אקטואלי", אחד שעוקב ויודע מה מתחדש בתחום בעולם, קורא מחקרים. הוא מכיר אותך בתור מטופל והוא יידע לעשות התאמות בין דברים חדשים שלמד ובין הצרכים הפרטיקולריים של הגוף שלך. הוא ישלח אותך לעשות את הבדיקות שנחוצות והוא גם יידע לא לתת לך תוספים שמתנגשים זה בזה או עם התרופות שאתה נוטל על בסיס קבוע.

לכן המסר העיקרי הוא, שאין תוספים שמתאימים לכולם באופן שווה. חייבת להיות חשיבה, חייב להתקיים עדכון קבוע והתאמה אישית.

דוגמה טובה לזה הם תוספים שהם הורמונים, למשל. טסטוסטרון מוכר כהורמון גברי אבל הוא לא נמצא ומשפיע רק על גברים אלא במינונים נמוכים גם על נשים. בשנים האחרונות יש נטיה לתת אותו כתוסף גם לנשים בגיל המעבר. כאן המינונים הם מאוד חשובים וחייבים להיות מדוייקים. המינון הנכון לנשים יכול לחזק את היצר המיני אצלן אבל מינון גדול מדי יגרום לאגרסיה ולא לחיזוק היצר המיני. הנה דוגמה לחובת מעורבות של מומחה על מנת למנוע סיבוכים ונזקים. גם אצל גברים יש גיל מעבר ובגיל הזה יש ירידה יחסית תלולה ברמת הטסטוסטרון המיוצר בגוף. אז לתת לכולם תוספות טסטוסטרון באופן אחיד? כמובן שלא. אנחנו רוצים לבדוק בבדיקה אורולוגית מה מצב הערמונית של הגבר. יש סוגים של סרטן ערמונית המגיבים לטסטוסטרון וזה שיקול רפואי משמעותי האם לתת או לא. כמו כן, האם לתת על בסיס יומי? שבועי? חודשי? הרבה חשיבה ושיקולים שהם בלעדיים לרופאים מומחים.

התובנה המרכזית היא שיש תחושה שם בחוץ של, "נו אלה רק תוספים, מה כבר יכול להיות"? אז זהו, שהתחושה הזו היא שגויה. אז להכנס לסופרפארם ולמלא שקית בתוספים הוא בדיוק הדבר הלא נכון לעשות. התנהגות אחראית עם תוספים מצריכה מעורבות של רופא מטפל שמכיר אותנו ושעוקב ויודע מה קורה גם בגוף שלנו וגם בעולם בכל הקשור לתוספי תזונה. אז המסר הוא תוספים כן, בוודאי, אבל עם הדרכה צמודה, באופן מושכל ולא אוטומטי.